לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:

077-9974772

מה העונש הראוי שיש להטיל על רופא המואשם ברשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית הנה תביעה בגין נזק גוף שנגרם לנו כתוצאה מטיפול רשלני שקיבלנו.

רשלנות רפואית יכולה להיגרם במצבים ובטיפולים שונים כגון: במהלך ההיריון או בלידה עצמה, במהלכו של ניתוח פלסטי או ניתוח לייזר וכדומה. הגשת תביעה על ידי הנפגע בגין רשלנות רפואית אפשרית עד 7 שנים מיום קרות האירוע הרשלני או מיום שנודע לנפגע על הנזק. נשאלת השאלה האם מדיניות הענישה של בתי המשפט לגבי תביעות של רשלנות רפואית מבטאת את העונש הראוי. במאמר זה ננסה לענות על שאלה מעניינת זו.

תביעות רשלנות רפואית – מדיניות בתי המשפט

באופן גורף ניתן בהחלט לומר כי בתי המשפט מכירים היטיב בחומרתה של הרשלנות הרפואית ומפצים ביד רחבה את הנפגעים ממנה בגין נזקיהם. בתי המשפט מפצים את התובעים לא רק בגין נזקים ממוניים של הוצאות רפואיות, תרופות, אובדן כושר השתכרות וכולי אלא גם בגין עוגמת נפש, סבל וכאב. מגמת בתי המשפט היא להטיל אחריות על רופאים גם היכן שהנסיבות מעט עמומות היות שבאיזון בין המטפל למטופל נוטה כף המאזניים לכיוונו של המטופל הניזוק. לצד סוגי הפיצויים שהזכרנו לעיל, נתונה לבית המשפט גם הסמכות לפסוק פיצויים עונשיים אך הוא עושה בסמכות זו שימוש צר מאוד. האם כך ראוי? האם הענקת פיצוי כספי גבוה לתובע מהווה לבדה עונש ראוי לרופא המואשם ברשלנות רפואית?

* צריך ייעוץ משפטי ברשלנות רפואית? עורכי הדין משיבים בהתנדבות בפורום משפטי: פורום רשלנות רפואית

פיצויים עונשים – בעד

בתביעות של רשלנות רפואית ממעט בית המשפט לפסוק פיצויים עונשיים אלא במקרים חריגים ביותר בהם מצא בית המשפט כי הנתבע פעל ללא כל ספק בזדון ובכוונה לפגוע בתובע. האם ראוי כי יוטלו פיצויים עונשיים רק במקרים כאלו נדירים של כוונת זדון? הצמצום הגורף שנעשה בשימוש בפיצוי עונשי הוא מעט בעייתי שהרי בתי המשפט לא פוסקים פיצוי עונשי גם בנסיבות בהן התנהלות הרופא הייתה בלתי מקובלת ואינה תואמת את הסטנדרט ובלבד שלא הגיעה לכדי רשלנות פושעת.

לאור ריבוי התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית ולאור הנזקים החמורים שהיא גורמת, האם לא נכון להגביר את אמצעי ההרתעה ולהרחיב מעט את היריעה בעניין פיצוי עונשי? ישנם לא מעט מצבים בהם מדווח מטופל במשך תקופה ארוכה על תופעות כלשהן כאשר הרופא אינו מעניק לאלו את תשומת הלב הדרושה ולא שולח את המטופל לבדיקות מתאימות. רשלנות זו, כאשר היא גורמת לנזק רב לחולה כמו גילוי מאוחר מדי של מחלה מזיקה, ראוי שתבוא לידי ביטוי בבית המשפט בפיצוי עונשי, נוסף על כל פיצוי כספי.

פיצויים עונשיים – נגד 

כפי שאמרנו, נדמה כי במקרים מסוימים של רשלנות רפואית אולי היה זה ראוי להטיל גם פיצוי עונשי על הרופא למען הגברת ההרתעה. אולם, מצד שני ניתן לומר כי בית המשפט פועל נכון כאשר הוא מורה על פיצוי עונשי רק במקרים של כוונה ממשית לפגוע שהרי קשה לתאר מצב שבו רופאים הם בעלי כוונה להזיק למטופלים שלהם ועל כן במקרים של רשלנות עליהם לשלם לתובע פיצוי כספי, אף אם גבוה מאוד אך לא ראוי להטיל עליהם פיצוי עונשי כי כוונתם טובה.

חשוב לציין כי בית המשפט אכן מבדיל בין מקרים קשים יותר וקשים פחות של רשלנות רפואית על ידי הגדלת גובה הפיצוי באופן משמעותי היכן שמדובר ברשלנות קשה ויש שיאמרו כי די בכך.

אז מה אתם חושבים? האם הטלת פיצוי כספי גבוה ואף גבוה מאוד משמשת אמצעי הרתעה טוב ועונש ראוי לרופא רשלן? או שמא על בית המשפט לפסוק ביותר מקרים גם פיצוי עונשי ולא רק במקרים מצמררים של רשלנות פושעת.

עו"ד אילן הלוי (45), בוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת"א. עוסק בתחום הנדל"ן מאז שנת 1987, בעל ניסיון רב בתחום התמ"א 38, וכן בעל ניסיון מקצועי רב כמנהל בגופים משמעותיים בתחום הנדל"ן.

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:דגל.



אין באמור לעיל ובאתר תמ"א 38 משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר תמה 38 לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר תמ"א 38 עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!