האם אנחנו צפויים להתחדשות עירונית גם בפריפרייה?

פרויקטים של התחדשות עירונית, בין אם מדובר בפינוי בינוי (הריסה מלאה של מבנים ישנים, ובניית מבנים חדשים באותו השטח) ובין אם מדובר בתמ"א 38 (חיזוק ושדרוג של מבנים, ללא הריסתם), מבוצעים, לרוב, בערי מרכז הארץ כמו תל אביב, גבעתיים וקרית אונו, וכן בערים גדולות אחרות כמו ירושלים.

מאמר זה יעסוק בשאלה האם צפויה התחדשות עירונית גם בפריפריה – כלומר, בערים קטנות יחסית שאינן ממוקמות במרכז הארץ.

מדוע כרגע כמעט ואין התחדשות עירונית בפריפריה?

הסיבה העיקרית שמונעת התחדשות עירונית בפריפריה, לכל הפחות בהיקף רחב כמו בערים שצוינו, היא כלכלית. כדי להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית, בכל צורה שהיא, דרושים סכומי כסף רבים, שכן על פרויקטים שכאלה, מכריז יזם (לרוב, חברה).

לתושבי הפריפריה אין נגישות להטבות שיש לתושבי המרכז או לתושבי ערים גדולות אחרות.

בנוסף, מדינת ישראל, בין אם עקב כך ובין אם לא, לא מראה התעניינות בהוצאה לפועל של פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה, או במתן סיוע כלכלי כלשהו לתושבי הפריפריה על מנת שיוכלו להתבצע פרויקטים של התחדשות עירונית באזור מגוריהם.

בשנים 2019-2014, כ-15% בלבד מסך יחידות הדיור המתחדשות בישראל היו שייכות למחוזות הדרום והצפון, בעוד ש-85% מסך יחידות דיור אלה היו שייכות למחוזות תל אביב, המרכז, ירושלים וחיפה.

סיבה נוספת לכך שכמעט ואין התחדשות עירונית בפריפריה, אם כי פחות מרכזית, היא רצון, או ליתר דיוק חוסר רצון, של התושבים עצמם. בערים מרכזיות ובעיקר בתל אביב, וכן בירושלים ובחיפה,

מתגוררים אנשים רבים שלא בהכרח התגוררו בערים אלה שנים ארוכות, אלא עברו להתגורר באותן ערים עקב לימודים או עבודה, וכן בערים אלה מתגוררים צעירים רבים שהיו מעוניינים לגור בהמשך חייהם בדירות חדשות יותר, שתספקנה את צרכיהם בצורה הטובה ביותר.

לעומת זאת, בערי הפריפריה, מתגוררת אוכלוסיה ותיקה יותר, הן מבחינת הגיל והן מבחינת זמן המגורים באותן ערים. תושבי הפריפריה, לרוב, הם לא אנשים שעברו להתגורר בפריפריה ממקום אחר, ולא מעוניינים לעבור למקום אחר.

תושבים אלה, ובפרט ככל שהם מבוגרים יותר, נוטים להתנגד לפרויקטים של התחדשות עירונית, והם מעדיפים להמשיך ולהתגורר באותו מקום ובאותה דירה שהם מכירים ורגילים אליהם, מבלי שיבוצע בהם כל שינוי שהוא.

ואולם, ייתכן שאותם תושבים מעדיפים זאת עקב כך שהם מיואשים וכבר אינם מאמינים שניתן יהיה להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית באזור מגוריהם, עקב אותה סיבה כלכלית שצוינה.

איך ניתן לבצע התחדשות עירונית בפריפריה?

כפי שניתן להבין, התחדשות עירונית בפריפריה היא דבר מורכב, שלרוב לא קל לביצוע. ואולם, בשנים האחרונות קיימת תאוצה בנסיונות להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה.

הדבר בא לידי ביטוי למשל, באמצעות התקציב הנוכחי, שגובהו, נכון לכתיבת שורות אלה, הוא 150,000,000 ש"ח לפריפריה ו-55,000,000 לאוכלוסיה הערבית.

עם זאת, יש צורך בפתרונות תשתיים, שכן תקציב הוא שנתי, או לכל היותר דו-שנתי, ולא ניתן לתקצב בכל שנה או שנתיים.

בנוסף, שנת 2022 צפויה להיות השנה האחרונה שבה יאושרו פרויקטים חדשים של תמ"א 38. תוכנית זו לא הייתה ישימה בפריפריה וייתכן שהחלופה לתוכנית זו, אותה מקדמת שרת הפנים,

איילת שקד (אך נכון לכתיבת שורות אלה – טרם אושרה בכנסת), תאפשר לבצע פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה בהיקף רחב הרבה יותר.

לסיכום, הן מסיבה כלכלית והן עקב חוסר רצון של התושבים עצמם, כמעט ולא מתבצעים פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה.

עם זאת, בשנים האחרונות ישנה תאוצה בנסיונות להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית בערי הפריפריה, אך נכון לכתיבת שורות אלה, הם שנתיים או דו-שנתיים, ולא תשתיים.

כלומר, הסיכוי לעלייה בפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה הוא גבוה יותר מבעבר, אך עדיין מורכב ולא קל לביצוע.