הערים המובילות בישראל בהתחדשות עירונית

ההתחדשות העירונית בישראל צוברת תאוצה בשנים האחרונות. בפרויקט התחדשות עירונית מתבצעת הפיכה של שטח עירוני, ישן, ולעתים גם ריק, לחדש ותוסס.

ניתן לעשות כן באמצעות "תמ"א 38" – חיזוק ושדרוג של מבנים ישנים, או באמצעות "פינוי בינוי" – הריסה מוחלטת של מבנים ישנים, ובניית מבנים חדשים במקומם. מאמר זה יציג את הערים המובילות בישראל בהתחדשות עירונית.

תל אביב-יפו

פרויקטים רבים של התחדשות עירונית נעשים בעיר תל אביב-יפו. לעובדה זו יש שתי סיבות מרכזיות:

סיבה כלכלית: הקרקעות בתל אביב-יפו שוות פי שניים או יותר מהקרקעות בשאר הערים בישראל.

הסיוע מהעירייה בבחירת יזם: כדי להוציא לפועל פרויקטים של התחדשות עירונית, יש לערב יזם. עיריית תל אביב-יפו היא היחידה מבין העיריות בישראל שמאפשרת לתושבי העיר להיעזר בה בבחירת יזם מהימן ומקצועי.

לכן, התושבים נוטים שלא לחשוש אלא להסכים לפרויקטים של התחדשות עירונית, שכן העירייה המנוסה מסייעת להם בבחירת יזם, והם לא צריכים לנסות למצוא יזם באופן עצמאי ולברר אם אכן מדובר ביזם המתאים לפרויקט.

פרויקטים של התחדשות עירונית בתל אביב-יפו נעשים, כמובן, בעיקר בשכונות הישנות של העיר: שכונות הדרום והמזרח כמו יפו ג' וכפר שלם, וכן שכונות המרכז/"הצפון הישן".

ירושלים

עיר נוספת בה מנוהלים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית היא ירושלים.

ההתחדשות העירונית בעיר זו מרשימה במיוחד, שכן משנת 2004 ועד שנת 2021 אושרו בה כ-800 היתרי בנייה, ואת שנת 2021 סיימה ירושלים במקום השני מבחינת היתרי הבנייה (574 יחידות דיור).

נכון לכתיבת שורות אלה, בירושלים מתוכננים מספר פרויקטים גדולים של "פינוי בינוי", למשל הריסה של 645 דירות ובניית 1571 דירות במקומן בשכונת קריית מנחם – כלומר הכפלה של יותר מפי שניים במספר הדירות.

כמו כן, מתוכננות יותר מ-9600 יחידות דיור בפינוי בינוי בשכונת קריית יובל.

יש לציין גם את תוכנית "רכס לבן" – תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור בשטחים פתוחים בעיר. תוכנית זו אושרה בינואר 2021 אך נציגת המשרד להגנת הסביבה התנגדה לכך, בטענה שתוכנית זו תגרום לנזק סביבתי, בעמק ובמעיינות שבאזור.

זמן קצר יחסית לאחר מכן, החליט ראש עיריית ירושלים שלא להוציא תוכנית זו אל הפועל, ובמקומה לקדם תוכנית בשם "בשורה בלבן" – המאפשרת בינוי רק בשטחים המופרים, ולהכריז על כ-500 דונם מהתוכנית המקורית (שכללה בסך הכל כ-800 דונם), כגן לאומי.

מה באשר להתחדשות עירונית בפריפריה?

עד כה עסק המאמר בהתחדשות עירונית בערים גדולות ומרכזיות. ואולם, נשאלת השאלה – מה באשר להתחדשות עירונית בפריפריה? האם פרויקטים שכאלה צפויים לקרות בקרוב?

הסיבה לכך שכיום כמעט ואין התחדשות עירונית בפריפריה היא, קודם כל, כלכלית – פרויקטים של התחדשות עירונית הם יקרים ביותר ובפריפריה כמעט ואין נגישות להטבות שיש לערים גדולות ומרכזיות יותר.

כמו כן, מדינת ישראל לא מעניקה סיוע כלכלי לתושבי הפריפריה כדי שיוכלו להוציא אל הפועל פרויקטים של התחדשות עירונית בערי מגוריהם.

סיבה נוספת לכך שכמעט ואין התחדשות עירונית בפריפריה היא חוסר רצון של התושבים – רוב תושבי הפריפריה הם מבוגרים וותיקים בעריהן (בשונה מערים מרכזיות – שתושביהן לא בהכרח גרים בהן שנים ארוכות),

והם לא מעוניינים לעבור לבית אחר או לעיר אחרת לצורך פינוי בינוי אלא מעדיפים להישאר בסביבה שהם כבר מכירים ורגילים אליה מבלי שיבוצעו בה שינויים למיניהם. עם זאת, ייתכן שרבים מתושבי הפריפריה מתנגדים להתחדשות עירונית עקב אותה סיבה כלכלית שצוינה במאמר.

כלומר, אין להם כל התנגדות לפרויקטים כשלעצמם, אלא הם לא מאמינים שניתן להוציאם אל הפועל.

על אף כל זאת, יש לציין שכיום ישנם לא מעט נסיונות להוציא פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה אל הפועל. למשל, גובה התקציב הנוכחי, הוא 150,000,000 ש"ח לפריפריה ו-55,000,000 לאוכלוסייה הערבית,

וכן השנה הנוכחית (2022) היא ככל נראה השנה האחרונה שבה יתווספו פרויקטים של תמ"א 38. מדובר בתוכנית שהיה קשה מאוד ליישם בפריפריה ויכול בהחלט להיות שהתוכנית שתבוא במקומה תוכל להביא לפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה בהיקף הרבה יותר רחב.