ראו הוזהרתם: ענישה בעבירות סמים

עבירות סמים נחשבות לעבירות פליליות שכיחות בישראל ובעולם כולו.

הדין הישראל מונה מספר סוגים שונים של עבירות סמים בניהן, סחר, תיווך, החזקה ושימוש עצמי. לכל אחת מן העבירות הללו קבוע עונש אחר בחוק וזאת, בנוסף, לשיקולי ענישה מגוונים המונהגים בעבירות מעין אלה בבתי המשפט בישראל.

שיקולי ענישה בעבירות סמים

העיקרון שמנחה את בית המשפט בבואו לגזור את דינו של אדם שהורשע בעבירות סמים, הינו קיומו של יחס הולם, בין חומרת העבירה ונסיבותיה, מידת האשמה של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש הצפוי לו.

כך על פי עיקרון זה לדוגמה, בעבירות של ייבוא, סחר והפצה של סמים תונהג בדרך כלל מדיניות של ענישה מחמירה במיוחד וביחס ההולם את החומרה שבעבירה. לעומת זאת,

יתר עבירות הסמים הנוגעות לשימוש עצמי, עשויות להוביל לענישה פחות מחמירה, ללא מאסר בפועל, במטרה לשקם את הנאשם וכן לסייע לו לשוב למוטב.

בנוסף, יבחן בית המשפט כאמור גם את מידת האשמה של הנאשם בעבירה המיוחסת לו וכן את סוג העונש הצפוי לו בחוק בטרם יגזור את דינו.

כלומר, מלבד עיקרון היחס ההולם, עומדים לבית המשפט שיקולים ענישה נוספים בבואו לגזור את דינו של אדם, כמו הרתעה הרבים, שלום הציבור, שיקום הנאשם ומניעת עבירות חוזרות ונשנות מצדו.

שיקולים נוספים אלה, מעניקים לבית המשפט את היכולת להנהיג מדיניות ענישה מובחנת בעבירות סמים שתהלום בהתאם את חומרת העבירה ואת הנאשם בה.

"ענישה טיפולית" לעומת "ענישה הרתעתית" – עבירות סמים

שימוש בסמים כידוע, הנו מדרון חלקלק הגורם להתמכרות קשה אצל רבים ואף גם לכאלו שאינם בעלי פרופיל עברייני "קלאסי". על כן, ברוב המקרים, יעדיף בית המשפט להימנע מהטלת מאסר בפועל על נאשמים בעבירות של שימוש עצמי בסמים.

במקרים כאלו, עשוי בית המשפט ליישם מדיניות של "ענישה טיפולית" במטרה לסייע לנאשם לשוב למוטב, ולהטיל עליו במקום עונש מאסר צו לטיפול בגמילה מסמים.

בנוסף ובמסגרת יישום מדיניות זו, רשאי בית המשפט לקבוע כי ההליך יסתיים אף ללא הרשעה פלילית, ובכך להעניק לאותו אדם הזדמנות אמיתית להשתקם ולהתחיל מחדש מבלי שייחשב הדבר כהרשעה פלילית על השלכותיה השונות.

כך גם להתרשמות בית המשפט מהנאשם עצמו יינתן משקל בנוגע ליישום מדיניות של ענישה טיפולית. וכי זו תיושם ככל שהנאשם ישכנע את בית המשפט בדבר השיקום שעבר או אם הניח את דעתו של בית המשפט כי הוא בעל סיכוי של ממש להשתקם, ולא יעבור עבירות סמים בעתיד.

דבר נוסף המאפיין "ענישה טיפולית" בעבירות סמים הוא כאשר יש לחובת הנאשם עונש מאסר על תנאי בגין עבירת סמים קודמת ובמהלך תקופת התנאי, עבר הנאשם עבירת סמים נוספת.

בשונה מעבירות אחרות, בעבירת שימוש בסמים, רשאי בית המשפט להאריך את תקופת התנאי יותר מפעם אחת ללא הפעלת המאסר על תנאי, וזאת בלבד שהנאשם מסכים לכך ומשתתף בתוכנית לגמילה מסמים.

להבדיל, במקרים של נאשמים בעבירות של סחר והפצת סמים, בית המשפט אימץ גישה מחמירה במיוחד בעת גזירת דינם.

נקבע, שלצד עיקרון הגמול ההולם, תהא גם "ענישה הרתעתית" שמטרתה כמובן היא להרתיע את הרבים מהפיתוי שבהשגת רווחים קלים על ידי עבירה על החוק.

מדיניות הענישה ההרתעתית בעבירות סמים מעניקה כלים הרתעתיים נוספים כך שבגזר הדין, נוסף לעונש מאסר של שנים ארוכות , יורה בית המשפט גם חילוט רכושו של אדם שהורשע בסחר בסמים וכן של בן/בת הזוג וגם של ילדיו (בלבד שהם מעל גיל 21), לטובת אוצר המדינה.

זאת מאחר שלאחר הרשעתו של אדם קמה "חזקה" כי ממונו ורכושו של התא המשפחתי הושגו על ידי עבירה על החוק.

לסיכום: הדין הפלילי מבחין בין סוגי עבירות הסמים ובעוד שלמשתמשים בסמים תונהג מדיניות של "ענישה טיפולית" לעוסקים בסחר ובהפצת סמים תונהג מדיניות של "ענישה הרתעתית".